אז איך הגעתי למצב שחיי המין שלי לא במרכז המחשבות שלי? פעם רק הייתי יושבת על כיסא או מתחכחת במשהו והייתי רטובה. רק היה מביט בי והדימי...
אז איך הגעתי למצב שחיי המין שלי לא במרכז המחשבות שלי?
פעם רק הייתי
יושבת על כיסא או מתחכחת במשהו והייתי רטובה. רק היה מביט בי והדימיון היה מושך
אותנו בחשאי לחדר שינה. איך נהייתי
משעממת במיטה, מקום שגברים תמיד התלהבו בכושר ויכולת האילתורים והמגוון שהיה לי
להציע? איך אני הגעתי למצב שאני גם לא מתאמצת?
הרי כולנו, נשים יקרות, לא צריכות את הגברים בשביל לגמור, בואו נהיה
כנות: כולנו בגיל כזה או אחר גילינו את האורגזמה. והמשכנו לחפש אותה, את החברה המדהימה הזו בכל פעם
במיטה עם בן או בת הזוג. יתכן שחלק מהקוראות, ולא בפעם הראשונה, נבוכות דימעה תקועה בגרון, שעוד לא חוויתן את זה. ואם כן, וזה נכון, רוצו מיד לראות את הסידרה של גרייס ו.... אפילו רק להעלות חיוך על הפנים וללמוד. ואני
בשמחה אמליץ על סרטים נוספים או להעלות רעיונות. נשים זקוקות לאורגזמה מהיום
הראשון של חיי מין. זה נפלא לעור,
לבריאות, למצב הרוח. ואם אתן בגיל 50 או 70
או אפילו 80 פלוס ולא הפנמתן את זה, הרי
שאל תביטו לאחור על הזמן שעבד, תגשו מיד ללמוד את הגוף שלכן. תגעו, תרטיבו, תשמנו, תשחררו ולאט לאט תבינו את גודל האושר השמיימי באורגזמה. נכון שזה לא מתמשך לעד, אבל אצלנו זה הרבה יותר ארוך מאצל הגברים ותראו כמה הם מדברים על זה!
אז הבנתן שהאצבעות שלכן או צעצוע והכוונה
עצמית קלה, נקייה ולפעמים פשוט נוחה יותר להשיג...
ובכל זאת נודה שבן או בת זוג
יכול להיות מענג יותר, ורבות מאיתנו שבזוגיות, יודעות שמין זה הרבה מעבר לריגעי האורגזמה.
אנחנו גם יודעות שמשהו קרה לחיי המין. זה לא מה שהיה, ואתם ממש אבל ממש מתגעגעות לזה. אז מה
קרה? הרי התבגרתם יחד. או "התבשלתן" יחד- ומשהו הלך לאיבוד.
בכל העולם נשים לא מרוצות מהגוף שלהן בכל רגע נתון בחיים, אבל משהו בזמן של יחסי המין
מרחיק אותנו מתחושות חוסר הנוחות, מהשאלות החוזרות וריגשי הנחיתות "אני שמנה
מידי" "רזה מידי" "האף גדול מידי" הרגלים שמנות
מידי" אבל כשאנחנו צעירות יותר, אנחנו גם משוחררות יותר.
והאמת שזה אמור להיות ההפך, כמו שכתבתי במאמר הראשון, היום כשאני
מקיימת יחסי מין עם פרטנר קבוע, אין לי פחד מהריונות או ממחלות או מילדים שיפריעו
באמצע. נשים שמחליפות בני זוג, יודעות שצריך להשמר ממחלות (כן גם בבתי גיל
הזהב ועל במאמר אחר) אז שמים קונדום, ואנחנו חופשיות.
ואז מגיע גיל המעבר וגלי חום תוקפים אותנו בלי לשאול מתי, הרגעים
העצבניים האלה שכל מילה שלו מעיפה את הפיוז, כי חם והגוף עם מפלצת שמשתלטת ואין לאן
לברוח, ואז מצטרפות גם
המחשבות.. העירנות הלילית, והשיחות עם עצמך, הוא לא נגע בי כמו פעם וזה לא מפתיע, אולי הוא זיהה את הקמט החדש שהופיע או
את הצוואר דק העור שפתאום בלט מחוץ לצעיף או פתאום ליד הטלויזיה ראה שהידיים כבר לא
חלקות... אולי החזה שיותר נפול דוחה אותו... והמחשבות לא מפסיקות. כך שגם אם זה לא
אמיתי, הרי כשהוא מושיט יד שאומר רוצה להזדיין איתך... את כבר לגמרי יבשה מפוחדת
ונפגעת וכועסת, מי הוא שירגיש שאני מתבגרת? הוא ראה את עצמו
המראה? התגלח בשבילי? נכמס למיטה מבושם? השמין או רזה מידי...
אוקיי, בואו נהיה אמיתיות, נביט במראה ונהיה כנות: אנחנו רוצות שירצו
אותנו כמו שאנחנו, כמו שאנחנו מקבלות את הגברים שרובם מרגישים מאד נח עם הגוף
שלהם למרות שגם הם לא רוברט רדפורד בגיל 40. אנחנו רוצות שיביטו באנו דרך מראה
מטשטשת בלי משקפיים. שיערגו אלינו ושירעיפו עליינו סופרלטיבים.
נכן שאת יכולה ולפעמים (וצריכה) לגמור לבד כי לא עומד לו יותר מפעם בשבוע,
אבל מתי לקחת יוזמה וניסית שוב לאלתר? ומתי חיפשתם משחק חדש?
אנחנו שונות אחת
מהשניה. חלק יצאו לפנסייה ביחד ומטיילים בעולם מגלים את הזוגיות מחדש, חלק בזוגיות שהחלה בגיל 17, וחלק בסבב שני או שלישי ואין זמן או חשק לרומנטיקה, חלק לא אוהבות
רומנטיקה ורוצות את המגע החזק והמשתלט בהסכמה. אתן גם חושבות שהוא יודע מה עובר
בראש שלכן.. אחת מדליק אותה פרחים והשנייה אמבטיה משותפת. משחק מקדים ארוך
וצחוק מתגלגל או משחקי תפקידים. והוא לא תמיד יודע...כן כן גם אחרי 30 שנה!
ודרך אגב, אם לא עומד לו יותר מפעם בשבוע (סליחה על הבוטות) יש עזרה
בכדורים, ויש עזרה בלפנק ולהחמיא, ויש מאכלים שלומדים להוציא מהדיאטה כדי שיעזור גם
לך להריח אותו לטעום אותו מחדש.
ואת, הביטי במראה, לרבות זה קשה, תכירי בשינויים, תהיי יותר נועזת. וזיכרי שהראש של נשים מאד
שונה משל הגברים, ובזמן שהוא כולו דלוק עלייך, גם אם זה בחושך וגם באור אין לו מספיק
מקום במח לראות את מה שעובר לך בראש, כי מחשבה אחת מערפלת לו את כל המחשבות.
וזיכרי, בזמן שאת מביטה בעצמך במראה, ערומה, הוא
חווה את נפילת החזה בהדרגתיות, הוא לא התעורר יום אחד וגילה שאת לא מי שהיית
לפני 35 שנה!
ולנשים שנכנסות לזוגיות חדשה שמנסות לכסות את זרועות הידיים שהתרופפו, והפסים בצוואר והנקודות השונות על העור והשיער המידלל שצריך צבע לעיתים קרובות
יותר... היי יקירה, הוא בחר בך כמו שאת בחרת בו.
תריחו תטעמו, תגרו את החושים, תגעו ותנסו דברים חדשים.
ואני? אני עוברת את אותו התהליך של הבנה ולימוד לחיות עם עצמי. חווה
איתכן. חופרת מנהרה מחוץ לכלא של הרגשת הנחיתות, החום, החנק והכעס שעוטף אותי, וכל
פעם מחדש מושיטה יד לגוף המוכר לי. שוב ושוב מנסה ומתאמצת לשמוע את מה שהוא אומר, שלרב נבלע ברעש של
מחשבותי. וכל כמה זמן אנחנו מפתיעים אחד את השני, והסקס פתאום מרגיש הכי טוב שאי
פעם היה.
ולפעמים הסקס 3 פעמים בשבוע ולפעמים רק פעם בשבוע.
ותמיד תזכרי, חיי מין טובים, שווים חיוך,
והרגשה נפלאה!
שלך, איב
-
האם את מזדהה? יש לך תובנות או מחשבות
לשתף? אשמח שתוסיפי את המחשבות שלך בקטע ההערות למטה, גם בעילום שם
תגובות